"אומן ראש השנה" אלו המילים שכל חסיד ברסלב שומע אותם ליבו מתמלא געגוע וכיסופים. מאז ציווה רבי נחמן את חסידיו להתקבץ בר"ה בעיר אומן, תלאות רבות עברו החסידים במשך השנים על מנת לזכות לקיים את הציווי.

היו את ימי מסך הברזל בהם היה צריך למסור נפש פשוטו כמשמעו כדי לזכות ולהגיע לקיבוץ הקדוש, ואכן היו מתי מעט שעשו זאת תוך סיכון ממשי לחייהם. בשלושים השנה האחרונות, לאחר נפילת מסך הברזל, הדרכים היו יחסית נוחות לנסיעה, ומשנה לשנה הקיבוץ נעשה גדול יותר ושבר שיאים בהשתתפות עשרות אלפים מהארץ והעולם.

בשנתיים האחרונות, פרצה לעולם מגיפת הקורונה. בשנה הראשונה מתי מעט זכו להסתופף בצילו של הרבי בראש השנה, וחסידים רבים שניסו להגיע דרך מדינות סמוכות, שהו בחג בצוותא חדא במקומות שונים.

בשנה שעברה, היה קל יותר לנסוע. מלבד טרטורים וכאבי ראש של ניירת בלתי נגמרת של טפסים ובדיקות קורונה והמסתעף, הקיבוץ התקיים בהשתתפות של ציבור רב, ונראה היה שבשנה הבאה, הכל יחזור לתלם.

אלא שאז, קרה משהו במוחו של הנשיא הרוסי, ולפני כשבעה חודשים הוא פתח במלחמה עקובה מדם עם המדינה השכנה אוקראינה. מלחמה שגבתה את חייהם של המוני בני אדם.

בתחילת המלחמה הקהילות היהודיות שבאוקראינה מיהרו לברוח אל מעבר לגבולות, מפני סכנה אמיתית שהייתה בהישארות במדינה שנלחמת על חייה. באופן טבעי, אצל חסידי ברסלב קינן החשש שמא הדבר ישפיע על ימי הקיבוץ בראש השנה, והדרכים תישארנה סגורות.

במשך הזמן התבהרה התמונה, והמלחמה הקשה התמקדה בעיקר במזרח אוקראינה, מה שהיווה תקווה גדולה בקרב החסידים. ואכן, לקראת ימי ראש השנה, יצאו החסידים בהמוניהם למרות ההפחדות הרבות מצד גורמים שונים, וטסו לעבר מדינות הלווין של אוקראינה.

משם, החלו במסע מפרך לעבר הקודש, בלב מלא געגוע ושמחה, בדרך לא דרך, הגיעו ועוד יגיעו אלפי חסידים לשהות במחיצת אור האורות רבי נחמן מברסל זיע"א.

האם המלחמה מורגשת כאן? מלבד אזעקות שמפלחות את האוויר מידיי כמה שעות, ולא אומרות דבר, ועוצר בשעות הלילה, החיים כרגיל. החנויות פתוחות, והמקומיים מנהלים סדר יום רגיל.

הייתי שם. עשיתי את המסע המפרך. ותיעדתי את הדרך. מהריקודים בגבולות בזמן העיכובים, ועד הציון הקדוש ברחוב פושקינא באומן.